השנה נעבור לתזונה בת-קיימא!

שנה חדשה בפתח – וזו נקודת זמן של מחשבות על השנה שהייתה, ועל הציפיות מזו שבדרך, זמן של התרעננות והתחדשות, זמן של קבלת החלטות חדשות.

יש שיחליטו להוריד השנה הילוך בעבודה, יש שיבקשו לשפר את השלווה הפנימית – החלטות שכאלה הן פרסונליות ואישיות, אבל! יש כמה החלטות שיכולות לעשות טוב עבור כל אחד ואחת מאיתנו, ובמקביל עבור הכדור שלנו. אז אם גם אתם הייתם שמחים לפתוח את השנה החדשה עם אורח חיים בריא וירוק יותר – אבל פשוט אין לכם מושג איך לעשות את זה, יש לנו מספר הצעות עבורכם.

כי עד שהעתיד יגיע, נדאג לצלחת שלנו כבר היום…

החלטה 1#: לפתח צרכנות מודעת

זה לא סוד שהחברה האנושית צורכת היום יותר מאי פעם. תודות לגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, הזדקנות האוכלוסייה, האורבניזציה, וכן תהליכי צמיחה כלכלית כמו גידול בהכנסות ועלייה ברמת החיים חלו שינויים בולטים באורח החיים הנפוץ כיום, או במילים אחרות: כך התפתחה לה תרבות צריכה חומרנית.

צרכנות מודעת (conscious consumerism) היא סוג של כלי בדרך לקידום עולם טוב יותר! עולם שבו כל מוצר שנקנה לא יישפט רק בהתאם לאריזה הנוצצת או שם המותג הקורץ – אלא תוך תשומת לב לסיפור ולאנשים שעומדים מאחורי המוצר: אלה שמייצרים אותו, החומרים ממנו הוא עשוי והשפעותיו הסביבתיות של אותו מוצר על הכדור.

נשמע מסובך, נכון? איך עושים זאת הלכה לעשה? ישנם מספר דרכים לעודד צרכנות מודעות: לרכוש ביד שנייה (כלכלית מעגלית זה ה-דבר), לקנות מעסקים מקומיים וקטנים, לתכנן את הרכישה שלנו מראש – בין אם מדובר בשופינג בקניון או במסע קניות בסופר (כדי להימנע מצריכה עודפת ובזבזנית), אבל בעיקר – "לחקור" קצת.

מאחורי כל מוצר – יש סיפור. הציצו בתווית של המוצר שבכוונתכם לרכוש, קראו על המותג ברשת, היחשפו לתהליכי הייצור שלו. כשנבין את "מאחורי הקלעים" של כל מוצר שנבקש לרכוש, כך נפתח צרכנות מודעת – יש שקוראים לה "צרכנות אתית" או "צרכנות מצפונית". למעשה – זו צרכנות נבונה יותר. ידע הוא כח, כרגיל.

הידעתם.ן?

לפי דוח של ה-Nielsen Global Survey of Corporate Social Responsibility (2015), 3 מתוך 4 צעירים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים בר קיימא. ומה לגביכם.ן?

החלטה #2: לשלב תפריט שכולו תזונה ים תיכונית בריאה!

משרד הבריאות הישראלי מגדיר את התזונה הים-תיכונית כ"בריאות בצלחת". תזונה זו מומלצת על ידי תזונאים, חוקרים ורופאים רבים מכל רחבי העולם.

איך עושים את זה? מבססים תפריט על בסיס "פירות וירקות טריים, קטניות, דגנים מלאים, דגים, שמן זית ומעט מוצרי חלב". רצוי לכלול בתפריט השבועי: קטניות ודגנים מלאים, לחם מקמחים מלאים, שמן זית, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה משומשום מלא, מוצרי חלב ותחליפיו, שתייה מרובה של מים, ירקות ופירות במגוון צבעים, חלקים רזים של עוף והודו וכן דגי ים ובריכה.

לצד זאת, מומלץ להמעיט בבשר אדום, מוצרי מזון מעובדים, משקאות ממותקים וכן מוצרי מזון המסומנים בסמל אדום (נתרן, שומן רווי וסוכר).

התזונה הים-תיכונית עשריה בחומצות שמן בלתי רוויות, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, מינרלים, ויטמינים ועוד. היא מסייעת, בין היתר, בהגנה מפני רעלים, בחיזוק מערכת החיסון והלב, בהפחתת הסיכון לסוכרת (מסוג 2), בהורדת רמת הכולסטרול הרע. בנוסף, צריכה של שמן זית ודגים המכילים אומגה 3, מסייעת להגנה על בריאות העין והראייה ואף מפחיתה את הסיכון לשבץ.

הידעתם.ן?

אכילה בריאה ומקיימת בקרב כלל האוכלוסייה – עשויה להוביל לצמצום הפערים החברתיים והגברת הביטחון התזונתי!

החלטה 3#: לשלב יותר תזונה מקומית!

חלק גדול מאוד מהמזון אותו אנו צורכים הוא מיובא. משמע: אנו תלויים בגורמים חיצוניים לסיפוק צרכי התזונה שלנו. הנטל הסביבתי מתרחש בעיקר במדינות מעבר לים, ההובלה והשינוע תורמים לזיהום האוויר ועוד. צריכה של תוצרת מקומית מסייעת לכלכלה המקומית, וכן תורמת לשמירה על איכות הסביבה וקידום תזונה בת קיימא.

הידעתם.ן?

לעומת צריכת פירות וירקות בישראל – שרובה נשענת על תוצרת מקומית, כמעט כל הדגנים בישראל מיובאים, המזון לעופות וחלק מהמזון לבקר מיובאים וכ-19% בלבד מהדגים הנמכרים בישראל – גדלים בישראל (חלקם הגדול מיובאים מסין).
 טוב לדעת כי הברמונדי הישראלי מבית "אקוואטק פישריז" – הוא 100% דג ישראלי ציוני שגדל בחווה אקולוגית בנגב. למעשה, דג הברמונדי הישראלי גדל ללא כימיקלים ואנטיביוטיקה – ובאופן שאינו פוגע בסביבה. בקיצור, יופי של דרך להכניס קצת אקולוגיה לצלחת.

החלטה #4: להימנע מבזבוז מזון!

מלבד ההשלכות החברתיות והכלכליות השליליות של בזבוז מזון, לדבר אף השלכות סביבתיות קשות. מבזבוז משאבי טבע ששימשו לייצור המזון, דרך גרימת נזקים סביבתיים מיותרים ועד להגדלת כמויות הפסולת שמובילים לבזבוז קרקעות והגדלת הזיהום הסביבתי.

אז איך נוכל להפחית את בזבוז המזון? ישנן מספר דרכים. בראש ובראשונה, לתכנן היטב את הקניות שאנו עורכים (להפחית ולהתמקד במוצרים שבאמת בכוונתו לצרוך). אם ניתן דגש לבחירה של המזון שאנו רוכשים – נוכל לתרום להפחתת המזון המושלך על ידנו. שכן, צריכה מוגברת של מזון משמעה הגדלת הסיכויים שחלקים רבים ממנו יושלכו. מבצעים, מארזים משפחתיים – כבודם במקומם, אך חשוב לברור ולהעריך את השימוש המשוערך הממשי בטרם הקנייה.

לאחר הקנייה, מומלץ לבחון אם אנו ממהרים להשליך תוצרת – למשל פירות וירקות פחות יפים – אך טובים לאכילה לחלוטין. בנוסף, על מנת להאריך את חיי המדף של פירות וירקות, ניתן למשל לשטוף במים זורמים תוך שפשוף בסקוץ' רך, לייבשם היטב ולאחסנם במגירת הפירות וירקות במקרר. שימוש במזון בר הצלה – עופו על זה!

הידעתם.ן?

כשליש מהמזון בישראל מושלך לפח. כשליש!

החלטה #5: לסגל עקרונות של תזונה בת-קיימא!

מערכת מזון מקומית ממועטת במתווכים? כן! תאגידי מזון גדולים ושינוע מכל רחבי העולם? פחות… צריכה של מזון "מקומי" עם מערכת שינוע מקוצרת – תומכת גם בסביבה. בנוסף, מומלץ לבחור במוצרים שמגודלים במסגרת חקלאות בת-קיימא. זה נשמע מסובך, אבל העיקרון הוא פשוט: שימוש במשאבי טבע מתחדשים, כמו שימור אנרגיה ושימוש באנרגיה ירוקה, שמירה על איכות הקרקע וכן התבססות על משאבי מים מתחדשים.

דרך נוספת וקלה לעודד תזונת בת-קיימא היא לגדל חלק מהגידולים בעצמנו. למשל, עשבי תיבול בעציצים במרפסת או שיח עגבניות בחצר.

הידעתם.ן?

כ-70 אחוז מסך שימושי המים בעולם מנוצלים לגידול המזון שלנו. חברת "אקוואטק פישריז", מצדה, דוגלת בקיימות ולכן דגי הברמונדי הישראלי שלה גדלים בתנאים ייעודיים תוך שמירה על איכות הסביבה ובשימוש באנרגיה מתחדשת. למעשה, דגי הברמונדי גדלים בחווה אקולוגית ברמת הנגב – במתקן סגור ומקורה, תוך מינימום פינוי מים לסביבה. אגב, המים שכבר כן מפונים החוצה – מופנים לטובת השקיית מטע זיתים.

אין ספק כי יש עוד הרבה מה לכתוב ולספר בהקשר תזונה בת קיימא, ונכון, השינוי לא מגיע ביום אחד – אבל שינוי בתפיסה הוא לחלוטין הצעד הראשון בדרך! אז שנה טובה וברוכה לכולנו, גדושה בשינויים ויעדים חיוביים.

לקריאה נוספת על דגי הברמונדי ושיטת הגידול המיוחדת מאחוריהם לחצו כאן >>