נא להכיר: שגריר אוסטרליה בישראל
דג הברמונדי

אין הרבה דברים שמחברים בין ישראל לאוסטרליה מלבד אותו הקשר שנולד במצולות הים. על מה אנחנו מדברים? על דג הברמונדי הידוע גם בכינוי "הלוקוס האוסטרלי". אם החך שלכם טרם פגש בטעם הייחודי שלו – אף פעם לא מאוחר. בואו להכיר את הדג שעשה את דרכו לצלחת שלנו מהאזור האינדו-פסיפי, בין דרום מזרח אסיה דרך צפון אוסטרליה. הברמונדי נחשב לדג לבן, מה שהופך אותו לנצר למשפחת הלטסיים וניתן למצוא אותו שוחה להנאתו במי ים, מים מליחים ואפילו מתוקים. אז איפה תמצאו את הברמונדי? שוחה במי חופים, לגונות, שפכי נהר רדודים ובמים חמימים.

כולם מדברים על סלמון, אף אחד לא מדבר על ברמונדי (חוץ ממי שמבין עניין)

אז על מה כל המהומה? בסה"כ דג לבן. אבל מעבר להיותו רבגוני וטעים, הברמונדי הוא דג שכולו טעמים נפלאים ובריאות, עם כמה יתרונות שהופכים אותו לנחשק במיוחד על צלחתם של חובבי הדגים וגם של אלו שפחות.

טיפ לחיים: אם זה שוחה, זה כנראה בריא

ואם זה ברמונדי טרי – אז אפילו בריא מאוד.  יתרון מובהק של הברמונדי על פני דגים טריים אחרים, הוא שהברמונדי לא צריך עזרה חיצונית ותוספות מלאכותיות לתהליך הגידול שלו כמו: הורמונים ואנטיביוטיקה כדי להתפתח ולהיות הדג המושלם, והתוצאה? בריאות ואיכות לדג הלבן ולנו.
הברמונדי מתהדר בכמויות חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה במיוחד ובחומצת אמינו. הוא עשיר באומגה 3, החיוניות לבריאות שלנו והוא אפילו יכול להשתלב בתפריט דיאטה מאוזן, ומכיל רק 140 קלוריות למנה, ורק 13% מתוכן הן שומן. באוסטרליה אגב, הברמונדי הבשרני מככב ברשימת ההמלצות של משרד הבריאות, וההמלצה היא לאכול ממנו לפחות פעם אחת בשבוע. הטעם המעודן שלו והעצמות הקלות לשליפה הופכות אותו לאידאלי לאכילה גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים.

מתחילים להרגיש את החיבור? בואו נצלול עמוק יותר

אם אתם מאלו שמהססים להכניס את הים למטבח שלהם, לא מתחברים לריחות העזים שהוא מביא איתו – את הברמונדי אתם תאהבו במיוחד. בניגוד לסלמון ולדגים לבנים או "שמנים" אחרים, הריח הנודף מצליית הברמונדי מעודן הרבה יותר, והמרקם שלו בפה חלק ונימוח. השומן הבריא והטבעי של מלך הדגים הלבנים, מאפשרים לנו לצלות, לאפות ולבשל אותו בדרך המסורתית כמו כל דג לבן אחר. ניתן ליהנות מהטעמים שלו בדרך "הנקייה" יותר, בצורת פילה והוא נפלא לצלייה עד להפיכת העור לפריך במיוחד ועם טאצ' עדין של שמיר, לימון ותבלינים עדינים השומרים על המתיקות הטבעית של הברמונדי.

קראו לנו אניני טעם, אבל לא כל השוחה – טעים הוא

מה שעושה את ההבדל בין דג טעים לפחות טעים, ברוב המקרים תהיה מידת הטריות שלו. גם אם אתם לא מועמדים סופיים בעונה האחרונה של מאסטר-שף, אם הכנסתם הביתה דג ברמונדי ישראלי טרי טרי, אתם לא חייבים כישורים מיוחדים כדי להגיע לתוצאה הטעימה והמושלמת. עם כל הכבוד למקררים ותאי ההקפאה המשוכללים, כל אחד מהם הוא תחנה מיותרת של הדג בדרך לצלחת שלכם. קירור ממושך ובעיקר הקפאה משאירים איתם את הערכים החיוניים ביותר של הדג, ומביאים איתם טעמים של ים, אבל במובן הפחות מוצלח שלו.
בישראל זוכה הברמונדי לגרסה מיוחדת שמוכרת יותר בכינוי הפופולרי: ברמונדי ישראלי טרי. כן, הדג המקומי גדל בנגב בתנאים מיוחדים, בתנאי גידול מבוקרים ומדוייקים, שמבטיחים שלצלחת שלכם יעלה לא פחות מדג בשרני במיוחד, בריא במיוחד, טעים במיוחד.